אלמוגים גדלים מעט ונהרסים מהר, האם זה טוב?

בקיץ באילת יש ימים בעיקר אחרי סופר מון שיש שפל קיצוני עד כדי כך שכל החלק העליון של השונית נחשף וללא כיסוי של מים האלמוגים פשוט מתחילים להלבין ולגסוס.

הייתה שנה שהייתי עדה לכך שאלמוגים רבים איבדו את כל השכבה העליונה שלהם. ממש התקשיתי לראות כמות כל כך גדולה של בעלי חיים מתים ובאותם רגעים חשבתי שהטבע הוא ממש אכזר. עברו שנים עד שגיליתי בקורס מעניין על הים האדום שלמדתי במסגרת הלימודים האקדמאים בו הוסברה תאוריה שנקראת "תאוריית ההרס הבינוני", ההסבר לתופעה שראיתי שינה לי את כל התפיסה.

מסתבר שיש צורך בהרס של השונית (לא הרס מסיבי קיצוני). מכיוון שאלמוג גדל ממוצע של ס"מ אחד בשנה למעשה קצב גדילת השונית הוא איטי מאוד. יוצא שבעלי חיים שתפסו את מקומם בשונית יישארו בה עוד שנים רבות ללא אופציה לתחלופה ומעט מאוד בנייה חדשה של השונית לא מאפשרת מקומות חדשים לאכלס בעלי חיים. ברגע שיש הרס בינוני כמו בזמן שפל קיצוני, למעשה בעלי החיים המתים מפנים את מקומם להתחדשות ולאכלוס של בעלי חיים חדשים ובכך מוגבר השפע ומגוון היצורים החיים בשונית. מסתבר שזאת אחת הסיבות העיקריות מדוע יש באילת מגוון כל כך עצום של בעלי חיים. השונית כל הזמן מתחדשת בזכות ההרס.

לא רק בים
המצב הזה קצת הזכיר לי שריפה ביער שבתחילה נראית לנו כדבר נוראי המכלה כל פיסה טובה של צמחייה ומשאיר פיח ושממה.

עד לשנות השבעים כולם סברו ככה ששריפה היא דבר רע. אם לא הייתי יודעת אחרת הייתי חושבת שאחרי שריפה כבר לא יהיה סיכוי לחיים אבל המציאות מוכיחה לנו שהפוך הוא הנכון. דוקא שריפה של הצמחייה היבשה הנגרמת באופן טבעי (לא על ידי מעשה אדם) עוזרת להזין את הקרקע ומנקה אותה מצמחים מתים, בכך מפנה מקום למינים שונים של צמחים.

מה נסגר עם שונית האלמוגים והאם הכריש הוא רוצח?

בתמונה: טפטים לקיר של יצורי ים

סגירת תפריט